בילדותי, אהבתי לעטוף עצים בזרועותיי, הַיַּעַר היה כְּבֵיתִי, מקום מוכר לשוב אליו. נגעתי בתחומי אומנות שונים, ציור, צבע, חריטה, פיסול בְּחֵמָר ובאבן … עד כי שַׁבְתִּי לָעֵץ. אני זוכרת את מגע המפסלת הראשון בעץ ותחושת האושר מהמפגש המחודש.
מהשורשים לענפים, התהלכתי בין פִּתּוּלָיו וְסִיבָיו, עקפתי גַּחֲמוֹתָיו וּדְרִישׁוֹתָיו, לִטַּשְׁתִּי קִמּוּרָיו, לִטַּפְתִּי פניו, נֶאֱבַקְתִּי עם קשריו … וביחד, נֶחְשְׂפוּ יצירות עץ דרך  "נְעִימָתוֹ", העולה משאיפה משותפת, פרי זיעה ואהבה. 
הִתְלַוּוּ נא אליי, מיצירה ליצירה, בִּשְׁבִילֵי עמל ושמחה.

קאטי קרנר, אָמָּנִית פסלת בעץ, גרה בכפר ליד ירושלים, בין גִּבְעֵי מדבר אשר לה למקור השראה.תערוכת  "נִגּוּנֵי־עֵץ"  מאגדת לקט עבודות, מתקופות שונות, בחוט הַשָּׁזוּר בְּחִוּוּיֶיהָ.

התערוכה מוצגת בחלל המבואה של המוזיאון עד ל-10 באוגוסט 2024, כניסה חופשית