שעת סיפור

פעם אחת, כאשר התהלך זאב-דב ביחד עם אחד מרבני העיר ברחוב, התקיפו את הרב חיילים פולנים בשל חזותו היהודית וניסו לגזוז את זקנו בניסיון להשפילו. זאב-דב לא עמד מנגד והגן על הרב בידיו. החיילים עצרו אותו והיכו אותו נמרצות, אך הוא שב לביתו ברוח טובה למרות היותו חבול ופצוע, מפני שעשה מבחינתו את הדבר הנכון.

הפרעות ביהודים והאמונה בזכותו של העם היהודי למולדת משלו הביאו את זאב-דב לתפיסת עולם ציונית. הוא סבר כי על היהודים לחתור להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ולהיות אדונים לגורלם. הוא העריץ את בנימין זאב הרצל אשר פעל למען מטרה זו, ולכן קרא לבנו הראשון – הרצל.

"משחר נעורי חונכתי על ידי אבי כי עלינו לשוב לארץ ישראל. לא ללכת ולא לנסוע ולא לבוא, כי אם – לשוב אל ארץ אבותינו." 

(מנחם בגין)

מנחם בגין נולד בי"ג באב תרע"ג, 16 באוגוסט 1913, בעיירה בריסק שבמזרח אירופה. הוא נולד בשבת 'נחמו', על כן נקרא שמו מנחם.

"מימי לא פגשתי אדם אמיץ יותר מאבי."
(מנחם בגין)

אמו של מנחם בגין – חסיה לבית קוסובסקי, הייתה גם היא נצר למשפחת סוחרי עצים. זאב-דב וחסיה נפגשו בעת פגישת עסקים בין הוריהם. לאחר נישואיהם נולדו להם שלושה ילדים: רחל (על שם סבתהּ, אמה של חסיה), הרצל ומנחם.

סבו של מנחם בגין, דוד-אליעזר, היה הראשון לשושלת בגין אשר השתקע בבריסק. הוא עסק במסחר עצים והיה מאמידי העיר. בנו, זאב-דב, אביו של בגין, היה תלמיד ישיבה מצטיין. למרות זאת ביקש ללמוד לימודים כלליים בניגוד לדעת אביו.
בתחילת המאה העשרים, בזמן שגל פוגרומים השתולל ברחבי רוסיה הצארית, היה זאב-דב מראשי קבוצת ההגנה העצמית של היהודים בעיר, ובביתו הוסתר נשק.

"אמא הייתה משענת, לא שליטה. מנחמת, לא מקנטרת. תמיד סבלה בלי להתאונן ובכך שימשה לנו מופת."

(מנחם בגין)

שעת סיפור

כאשר נודע לאביו של בגין, זאב-דב, על פטירתו של בנימין זאב הרצל, ביקש לקיים אזכרה עבורו בבית הכנסת המרכזי של בריסק. רב בית הכנסת ר' חיים סולובייצ'יק, התנגד לקיום האזכרה בשל התנגדותו לעצם הרעיון הציוני, ונעל את שערי בית הכנסת בשרשראות ובריח. זאב-דב שבר בגרזן את המנעול וקיים את האזכרה יחד עם ציוני העיר, אך מיד לאחר מכן רכש מנעול, נעל את בית הכנסת והעניק לרב את המפתח החדש.

כאשר היה מנחם בגין בן שנה פרצה באירופה מלחמת העולם הראשונה.

אביו של בגין גורש מבריסק בשל חשדות הממשל הרוסי כלפי היהודים על תמיכה באויב הגרמני, והמשפחה הופרדה. האם וילדיה נשארו בעיר עד לכיבוש הגרמני, ואז נאלצו לעקור מביתם עם יהודים רבים אחרים ולהסתתר ביערות.

לאחר שנתיים של ריחוק מבני משפחתו עלה בידיו של זאב-דב להתאחד עמם בעיר קוברין במחוז ברסט. בתום המלחמה חזרה משפחת בגין לבריסק ביחד עם משפחות יהודיות נוספות, אשר החלו לשקם עצמן מן ההריסות.

משפחת בגין הדרדרה לעוני בעקבות המלחמה, אך חום ואהבה שררו בבית למרות הכל.