הדרוזים בגולן השתלבו בתעסוקה הישראלית והיישובים החלו להתפתח, על אף שלא נכללו בתוכניות פיתוח והחלטות ממשלה כאלה שמהן נהנו הדרוזים בגליל ובכרמל. ההחלטה היחידה שהתקבלה בנושא על ידי הממשלה נפלה רק בשנת 2013 והיא באה כדי לגשר על הפער שנוצר לרעת היישובים הדרוזים בגולן. היא התקבלה בעקבות עתירה לבג״ץ שהגישו ראשי המועצות ביישובים הדרוזים בגולן.

אין ספק שהמצב בסוריה השפיע על התושבים הדרוזים בגולן להיות יותר מחוברים למדינת ישראל, אך הוא לא הגורם המרכזי. הדרוזים בגולן ידעו היטב על הפער העצום הקיים בין החיים בסוריה לבין החיים במדינת ישראל, במיוחד בכל הקשור לזכויות אדם, וזאת הרבה שנים לפני מלחמת האזרחים בסוריה.

בעשורים האחרונים הגולן הפך לאבן שואבת לתיירים מהארץ ומהעולם. היישובים הדרוזים בגולן הפכו למוקד בילוי הודות למזג האוויר המיוחד, האנשים מסבירי הפנים והמחירים ההוגנים  תמורת בילוי ולינה בבתי מלון ובצימרים, הכוללים אירוח אותנטי ובלתי נשכח.

לאחר מקרים נוספים של מלחמות אזרחים במספר מדינות ערביות במזרח התיכון הבינו הדרוזים בגולן, כי הדרוזים היחידים שחיים תחת משטר שמעניק להם ביטחון וזכויות סוציאליות הם אלה שחיים במדינת ישראל.

באחרונה נמצא הגולן הדרוזי בתהליך מאוד מעניין ואף מורכב. הדרוזים בגולן יותר קשורים לגורלה של מדינת ישראל מצד אחד, ומאידך הם חוששים לגורל אחיהם בצד השני – ולכן הם נמנעים מכל הזדהות פומבית עם ישראל בכל הקשור לשאלת השייכות.

הדרוזים ביישובי הגולן הושפעו מאוד מהצהרות הפוליטיקאים הישראלים בעבר בכל הקשור לתהליך החזרת הגולן לסוריה, הנסיגה המהירה מלבנון והחלטות אחרות נוספות בלתי צפויות .

ממשלת ישראל צריכה להשקיע רבות בתקציבים לגולן הדרוזי כדי ליצור מצב של אמון מוחלט מצד התושבים, שחיים שנים רבות בסוג של נדנדת אי-ודאות, גם כתוצאה מהצהרות פוליטיקאים ממפלגות השמאל – וגם מהעובדה שהמדינה לא משקיעה תקציבים בגולן הדרוזי כמו שהיא  משקיעה בכל יישוב דרוזי אחר מהגליל או מהכרמל.

דולן אבו סאלח הוא ראש מועצת מג׳דל שמס