תליית הסרג'נטים הבריטים; פרשנות היסטורית ומוסרית
בין החודשים יוני 1946 ליולי 1947 בשלושה מקרים שונים, נחטפו קצינים בריטים בידי לוחמי האצ"ל במטרה לבטל עונשי מוות שהוטלו על חבריהם לנשק • פעולות אלה מאז ומעולם עוררו את הדמיון אך גם הציתו דיון ער ביישוב היהודי בא"י כמו גם אצל היסטוריונים בני זמננו • מחד, פעולת טרור אלימה אשר מוסריותה כמו גם האפקטיביות שלה מוטלת בספק • מאידך, פעולת תגמול והגנה לגיטימית של 'היהודי החדש' בארץ אבותיו • האמנם "על גרדום נשיב בגרדום"?
אנטומיה של שנאה
האירוע האחרון בהר הבית וגילויו הארסי נגד העם היהודי ומדינת ישראל המתבטא בנאומי שטנה ולהט הקרב נגד היהודים ה'מטמאים את ההר' (למרות שהיו אלה מחבלים מוסלמים שביצעו את הפיגוע), הנימה העלילתית המתלווה לו והיעדר הרצון של הצד המוסלמי להגיע להבנה לגבי סידורי הביטחון בכניסה להר (שזהו אמצעי לגיטימי בכל מקום רווי פיגועים), רק בגלל שזה מעיד על 'שליטה יהודית' בעיניהם לכאורה, בכל אלו שזור באופן בולט וניכר הממד האנטישמי המובהק של שנאה בלתי רציונלית לעם עולם.
תכנית האוטונומיה של מנחם בגין – מינהל עצמי ללא שטח
באחרונה רבים הקולות הקוראים להחיל אוטונומיה לפלסטינים כתחליף לרשות הפלסטינית המקרטעת וכחלופה למה שבעיני רבים מן המציעים הוא גרוע בהרבה – מדינה פלסטינית. חלק מן המציעים ללא ספק מכיר לפני ולפנים את תכנית האוטונומיה שהגה ראש הממשלה מנחם בגין בסוף 1977 אך חלק אחר, אולי הרוב, לא מבין את נבכיה ומשמעותה. היום, 25 במאי 2017, מלאו 38 שנים לתחילת שיחות האוטונומיה בהשתתפות ישראל, מצרים וארה"ב.
מה חשבו האינטלקטואלים המצרים על ישראל ותהליך השלום?
מאז ומעולם הייתה מצרים מרכז לספרות ולפובליציסטיקה של העולם הערבי. כבר בראשית המאה ה-19 קידמה מצרים בברכה את המודרניזציה המערבית ואנשי הרוח במצרים נהנו מחופש רב.
אם כן, ראוי לשאול – מה חשבו האינטלקטואלים הגדולים של העולם הערבי על תהליך השלום עם ישראל?