בפברואר 1991, קבוצה של מאה חברי כנסת ביוזמתו של חבר הכנסת יגאל הורוביץ, חתמו על מכתב הוקרה למנחם בגין על הפצצת הכור העיראקי.

12 פברואר 2017

ביום ראשון, 7 ביוני 1981, (ערב חג השבועות) בשעה 16:00 המריאו מטוסי חיל האוויר הישראלי משדה התעופה עציון, טסו כ-1,100 קילומטרים דרך ערב הסעודית אל עבר הכור הגרעיני העיראקי, השמידו אותו ושבו לישראל. מבצע 'אופרה' היה אחד מהמבצעים הנועזים בהיסטוריה הצבאית של ישראל, ואחת ההחלטות הקשות שנאלץ לקבל מנהיג ישראלי.

לאחר הפצצת הכור ספג ראש הממשלה בגין ביקורת כמעט מכל עבר, מבית ומחוץ; הממשל האמריקאי היה המום ורתח מזעם. סגן הנשיא, גו'רג' בוש, קרא להטיל סנקציות על ישראל ואכן הוטל אמברגו על מערכות נשק המיועדות לישראל. התקשורת רובה ככולה הייתה עוינת, ואף הקהילות היהודיות בארה"ב הציפו את שגרירות ישראל בשיחות טלפון כועסות, פקסים ומכתבים בהן דרשו להיפגש ולשטוח את טענותיהם. שבועיים לאחר התקיפה אישרה מליאת האומות המאוחדות ומועצת הביטחון החלטת גינוי חריפה ביותר נגד ישראל. ידידתנו הגדולה ארה"ב, בצעד חסר תקדים, לא רק שלא התנגדה או נמנעה אלא אף תמכה בהחלטת המועצה.

העולם מגנה (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)
העולם מגנה (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)

חיים הרצוג, ראש מטה ההסברה של המערך ולימים נשיא המדינה, רמז בראיון ל-BBC כי הפצצת הכור נעשתה ממניעים פוליטיים לקראת הבחירות לראשות הממשלה שהתקיימו שלושה שבועות לאחר מכן:

"יש משהו מוזר מאוד במועד שנבחר (להפצצה)… אפשר היה לבצע את הפעולה לפני חמישה חודשים, ואפשר היה לחכות לממשלה חדשה, ולפגוע בכור לאחר הבחירות. כי לפי כל הדעות, הכור לא היה עתיד להיות 'חם' לפני ספטמבר הקרוב."

גם שמעון פרס, שהתמודד נגד מנחם בגין בבחירות 81 האשים מעל כל במה את בגין בכך שהתקיפה נועדה לשרת מניעים פוליטיים:

בעקבות הביקורת הפנימית בישראל, הגיב בגין בחריפות וטען כי הוא לא היה מסכן אנשים במוות ובשבי למען שיקולי בחירות:

עד כאן הסיפור ידוע – אך המשך הסיפור, הוא הנותן את הפרספקטיבה המעניינת על הפצצת הכור ותוצאותיו.

ערב מלחמת המפרץ בשנת 1991 פירסמו מספר עיתונים אמריקאים ובראשם ה"מיאמי הראלד", מאמרי מערכת שהתנצלו בפני ישראל ובפני ראש ממשלתה, מנחם בגין, על הביקורות שהוטחה בהם בשנת 1981.

ראש הממשלה יצחק שמיר קיבל בזמן המלחמה משלחות של סנאטורים וחברי קונגרס שבאו כדי להתנצל על העמדה האמריקנית דאז ולהודות לממשלת ישראל ולראש הממשלה לשעבר מר בגין על תרומתם החשובה למניעת עיראק גרעינית.

הגדיל לעשות שר ההגנה האמריקאי דיק צ'ייני ב-1991, לאחר פלישת כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב לעיראק, אשר שלח לשגריר ישראל בארצות הברית דוד עברי שהיה מפקד חיל האוויר בזמן התקיפה, תמונת לווין אמריקאי של הכור המופצץ ועליה כתב "בתודה ובהערכה, עבור עבודה יוצאת מן הכלל על תכנית הגרעין העיראקי שהפכה את משימתנו במבצע סופה במדבר הרבה יותר קלה".

טנק עיראקי שרוף במהלך מבצע ''סופה במדבר''

וכאן בארץ?

בפברואר 1991, קבוצה של מאה חברי כנסת ביוזמתו של חבר הכנסת יגאל הורוביץ, חתמו על מכתב הוקרה למנחם בגין על מה שעשה ביוני 1981.

באותה תקופה ראש הממשלה לשעבר כבר היה בגמלאות וחי בגפו בירושלים, שברירי וחולה.

"המכתב ממאה חברי הכנסת שימח אותו מאוד, ושמעתי אותו מתיחס אליו מספר פעמים. כעבור 13 חודשים הוא נפטר, מלא תודה על מחווה זו."
(מר צבי הורביץ, ראש מרכז מורשת בגין לשעבר והציר לענייני הסברה בוושינגטון דאז).

במצב הגיאופולטי המשתנה ומתדרדר תדיר במזרח התיכון נוכל כולנו להסכים כי הבעת התודה הזו הייתה מוצדקת בהחלט.

'מכתב המאה' המקורי עם חתימתם של חברי הכנסת
'מכתב המאה' המקורי עם חתימתם של חברי הכנסת

מתן חיים הוא מנהל התוכן והניו מדיה במרכז מורשת בגין