מדוע ביקש בגין להיקבר על ידי שני לוחמי מחתרות אשר גם היום ספק אם יש מי שמכיר אותם בשמם

2 מרץ 2017

השנה היא 1976. חבר הכנסת מנחם בגין המתאושש מהתקף לב חריף, קורא לאיש סודו ויד ימינו יחיאל קדישאי לבית החולים ומפקיד בידו מכתב עם הוראה מפורשת: "תפתח את זה אחרי מאה עשרים".

כיאה לאיש סוד, יחיאל שמר מכתב זה עד לנובמבר 1982, עת נפטרה עליזה בגין ז"ל ממחלת ריאות. רוה"מ בגין שהה בארה"ב עם יחיאל בשעה קשה זו, וכאשר הלה שאל אותו היכן יש לארגן את לווית עליזה תהה בגין, "לא פתחת את המכתב?".

"אמרת לי לפתוח אחרי מאה עשרים".

צוואתו של בגין

בכדי לנסות ולהבין את הסיבה לסירובו של מנחם בגין להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, היכן ששמורה לו הזכות להיקבר כראש ממשלה, ומדוע ביקש להיקבר דווקא בהר הזיתים בין לוחמי המחתרות הללו, נחזור אחורה לתקופת כהונתו כראש ממשלה.

מערכת הבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981 הייתה מהאלימות והטעונות בתולדות המדינה. המתח העדתי ששרר במדינה והאירועים שקרו במהלך כהונתו הקודמת של בגין לא עזרו להרגיע את הרוחות. הסקרים שפורסמו הצביעו על הובלה של המערך והיה נראה כי מהפך 77' ההיסטורי ייעלם כלא היה.

לרבים מבני עדות המזרח היה נראה כי הם נדחקים שוב אל הפריפריה הפוליטית בידי ההגמוניה של מפא"י, וכי הממסד ששלט משך שנים רבות עלול לחזור להנהגה. מצב זה הוביל להחרפת המתח העדתי, שבא לידי ביטוי בהתנגשויות האלימות בעצרות המערך. מנהיגי המערך מצידם נתנו ביטוי לתסכולם הפוליטי מהאלימות שהופגנה כלפיהם באמצעות ביטויים כמו "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים"

האירועים הגיעו לשיאם ב-27 ביוני 1981: ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות התקיימה עצרת סיכום הבחירות של 'המערך' בכיכר מלכי ישראל.  הבדרן דודו טופז הוזמן ע"י מפלגת העבודה להפגנת התמיכה בכדי להיות אחראי למורל ולקריאות העידוד. בין קריאות העידוד סינן טופז אמרה שתעלה למפלגת העבודה במחיר הבחירות, ולדעתי תראה את חוזקו ואת כושר מנהיגותו של מנחם בגין.

תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות.
דודו טופז, עצרת הבחירות 81'

צ'חצ'ח הוא מונח גזעני, כינוי סלנג, ופירושו נער חסר דרך ארץ ופרוע. מקורות הכינוי אינם ברורים לחלוטין, אך ככל הנראה הוא מבוסס על האופן שבו נשמע דיבורם של עולי מרוקו ויוצאי עדות המזרח בהדגישם את האותיות ח' וצ'. במהלך שנות השבעים רווח השימוש בכינוי הזה והדגים יפה את הפערים התרבותיים והעדתיים בין מזרח ומערב.

יום לאחר עצרת המערך, ב28 ביוני 1981 באותו מקום ממש, התקיימה עצרת הסיכום של הליכוד.

שלושה שבועות קודם לכן הופצץ הכור הגרעיני בעיראק, הסקרים הצביעו על שינוי מגמה ובגין היה בשיאו. בבוקר העצרת מקבל בגין דיווח על דבריו של דודו טופז; בגין קורא ללשכתו את גדעון גדות, מראשי מטה הליכוד, על מנת שיסביר לו מה פירוש הכינוי "צ'חצ'חים". הוא מחליט כי לא יעבור על כך לסדר היום ובעיני רוחו עולה דמותם של שני לוחמי המחתרות פיינשטיין וברזני.

מאיר פיינשטיין היה לוחם אצ"ל שנתפס לאחר פעולת הפצצת תחנת הרכבת בירושלים, ומשה ברזני היה לוחם לח"י שנתפס ברחובות ירושלים כאשר רימון רסס בכיסו. השניים נידונו למוות ע"י תלייה בגרדום ובערב התלייה נטלו את חייהם באמצעות רימון שהוברח אל כלא אסירי המחתרות בירושלים בתוך קליפת תפוז. קורבנם זה השאיר רושם בל ימחה על מנחם בגין, שהזכיר את פועלם ומורשתם באינספור מנאומיו.

מודעת האבל של פיינשטיין וברזני

בעומדו בכיכר מלכי ישראל באותו ערב גורלי, עלתה שוב דמותם לנגד עיניו עת נשא בגין את נאומו הדרמטי. הפעם החליט בגין לא להסתפק בסיפור גבורתם בלבד, אלא להשתמש במורשתם כמסר מאחד לאומה, וזאת באמצעות "נאום הצ'חצ'חים" המפורסם – הנאום שיעניק לליכוד את הניצחון בבחירות ושדרכו ניתן לראות את אישיותו הייחודית של מנחם בגין, כמנהיג, וכיהודי.

אמש לפני מאה אלף אנשי מערך, אומר (טופז) את הדברים הבאים:
``הצ'חצ'חים, הם במצודת זאב, הם בקושי שין גימלים... כאן...`` - כלומר אמש - ``נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות``.

בני עדות המזרח שלנו, היו לוחמים גיבורים, גם במחתרת.

פיינשטיין היה ממוצא אירופאי – איך קוראים לו – אשכנזי.
משה ברזני היה ספרדי מעיראק.

בלילה, לאחר שנידונו למוות, והיו צריכים בבוקר בבוקר להוליך אותם אל התלייה, והרב התעקש לומר שהוא שיבוא להוביל אותם, והם לא רצו לפגוע ברב, הם לקחו בליבותיהם רימון יד... לחצו!

אשכנזי? עיראקי?

יהודים! אחים! לוחמים!

הנאום הזה שינה את הלך הרוח הפוליטי לקראת הבחירות והעניק את הניצחון ל'ליכוד', אך מעל לכל אני חושב שזהו נאום חייו של בגין.
בתקופה של מתח בין-דתי, בין-עדתי, בין-מפלגתי – שסעים שסעים הייתה החברה בישראל. בגין מוצא לנכון להבהיר קבל עם ועדה מה מוביל אותו ובמה הוא מאמין.
בנאום הצ'חצ'חים בגין מפגין את ייחודו ואת השקפת עולמו אשר שזורה בהחלטותיו המנהיגויות, מתחילת דרכו כמנהיג צעיר בתנועת בית"ר באירופה, בראשות האצ"ל ובדרכו הפוליטית.
בעיני רוחו לא ראה בגין הבדלים משמעותיים בינינו, אשכנזים וספרדים, ימין ושמאל, ישראל ותפוצות – רק יהודים.

אחרי מותי אני מקווה שאזכר,
מעל לכל, כמי שמנע מלחמת אחים.
מנחם בגין, ישיבת ממשלה 1982

מתן חיים הוא מנהל התוכן והניו מדיה במרכז מורשת בגין